מיכל שהם שביב

המאמר מתאר תהליך פוטותרפויטי במהלכו צילמתי שלוש פעמים
בבניין נטוש שעבר שיקום ושימור במשך שנה.

בתחילת השנה השנייה ללימודי פוטותרפיה התקבלתי לפרקטיקום
ביחידה לדיור מוגן של מכון סאמיט.
היחידה היא חלק ממערך השיקום של המכון אשר מטפל, מלווה ותומך באנשים
בוגרים המתמודדים ומשתקמים מפגיעה נפשית ומשתלבים חזרה
בחיים מלאים ועצמאיים בקהילה ובעבודה.
הכניסה למקום הפרקטיקום לוותה אצלי בחרדות וחוסר ביטחון רב
ושיתפתי את המדריכה שלי ממוסררה, ד״ר תמי איינשטיין, שאני מגיעה לסופי שבוע אחרי הפרקטיקום מוצפת ברגשות עזים, במועקה ובמטענים כבדים עקב החשיפה וההיכרות עם המטופלים והתכנים הרגשיים הקשים שהם מביאים.
אני זוכרת את המנטרה שתמי חזרה ושיננה בפני אז –
״לסמוך על התהליך ולצלם כול הזמן,זה הכלי שלך וזה מה שיכול לעזור לשחרר
את המועקה ולפרוק החוצה את המטענים הללו ואת ההצפה הרגשית״.
באחד מימי השישי הצטידתי במצלמה והצטרפתי לבן הזוג שלי שנסע לעבוד באתר היסטורי בראשל״צ (בית גורדון-מלון לונדון) שהוא היה אז אדריכל השיקום והשימור שלו.
מרגע שנכנסנו לבנין הנטוש והמתפרק לא יכולתי להפסיק לצלם.
מצאתי הרבה מאד ענין ורגש ויופי במקום ״המפורק לתפארת״ עם כול החלקים
החשופים, השבורים, הנטושים, המתקלפים ועם כול החומרים והטקסטורות של הפירוק הזה.
היתה הקבלה מדהימה בין הבנין במצבו המפורק לפני שימור ושיקום לבין מטופלים שמגיעים לשיקום חשופים, שבורים, בודדים אך עם הרבה מאד תקווה, מוטיבציה וציפייה להצליח להחזיר לעצמם את היציבות והתפקוד הבריא ולחזור להיות שוב חלק מתוך הרקמה האנושית השלמה.
בסיום שנה ב׳ היו הגשות ובהמלצת המנחה שלי, ד״ר ז׳אן פיזנטה,
צילמתי את הבנין שוב כחצי שנה אחרי הצילומים הראשונים ולאחר שנכנסו אליו אנשי המקצוע עם כלי העבודה וחומרי השיפוץ.
שוב היתה כאן הקבלה מדהימה לשינוי שחל אצלי כפוטותרפיסטית שבאה למפגש עם המטופלים עם ארגז כלים יותר מגובש ועם יותר ויותר אמונה וביטחון בעצמי ובמה שיש לי לתרום ולתת למטופלים בתהליך השיקום שלהם.
כשצילמתי בפעם השנייה העין שלי תפסה את הנוכחות של בעלי המקצוע, של כלי העבודה ושל חומרי השיפוץ והשיקום כולל תמיכות וחיזוקים למבנה המקורי.
בתחילת שנה ג חזרתי למבנה בפעם השלישית וצילמתי שוב בשלב מתקדם יותר של השימור והשיקום במקום. במקביל המשכתי בפרקטיקום בסאמיט ואף טיפלתי במטופלת אחת שנה נוספת. ראיתי איך המימד של הזמן בטיפול ובשיקום משפיע על עומק התהליך המתאפשר, על שכבות פנימיות ונפשיות נוספות של המטופלים שמקבלות את הזמן והמקום להתגלות אל מעל לפני השטח ולקבל התייחסות טיפולית וביטוי צילומי ויצירתי.
נפרדתי מהיחידה לדיור מוגן בסאמיט המטופלת אחרי שנתיים של פרקטיקום רצוף ומשמעותי עם מטופלים פרטניים ועם טיפול קבוצתי בפוטותרפיה
גם הבנין עבר מאז תהליכי שיקום ושימור מרחיקי לכת ונפתח לקהל כחלק מהגלריה העירונית והמוזיאון של ראשל״צ.