מה קורה כאשר סטודנטים לאדריכלות מקבלים הזדמנות ליצור קולאז׳ נשמה?
במהלך השנתיים האחרונות הוזמנתי כמה פעמים להנחות קבוצות של סטודנטים לאדריכלות בתהליך קולאז׳ הנשמה. בכול פעם שהגעתי לכיתה יכולתי לחוש באוויר את המתח הרב שהם שרויים בו. אנשים צעירים אשר משלבים לימודים אקדמיים
פוטווויס כמתודה המאפשרת לי לשלב פוטותרפיה, אהבת הצילום ואקטיביזם חברתי
לפני ארבע שנים סיימתי את לימודי הפוטותרפיה במסלול התלת שנתי במוסררה והתחלתי לעבוד כפוטותרפיסטית בקליניקה הפרטית שלי וכפרילנסרית בגופים ,עמותות ואירגונים שונים. במהלך חיפושי אחר מקומות בהם אוכל להשתלב כפוטותרפיסטית נתקלתי באירגונים רבים בארץ אשר עושים עבודת קודש עם אוכלוסיות קצה כאלה ואחרות בתקציבים מצומצמים ביותר
פוטותרפיה באמצעות צילום מטפורי של בניין נטוש העובר שיקום ושימור
בתחילת השנה השנייה ללימודי פוטותרפיה התקבלתי לפרקטיקום ביחידה לדיור מוגן של מכון סאמיט. היחידה היא חלק ממערך השיקום של המכון אשר מטפל, מלווה ותומך באנשים בוגרים המתמודדים ומשתקמים מפגיעה נפשית ומשתלבים חזרה בחיים מלאים ועצמאיים בקהילה ובעבודה.
טיפול בצילומי ילדות וריפוי הילד הפנימי
זהו אותו חלק תלותי, רגיש, חשוף, פגיע וחסר אונים המצוי שם בתוככי הנפש. הוא מצוי בתוכנו יחד עם יכולות קסומות כמו תנועתיות, חיבור לדמיון, התלהבות, אותנטיות ותשוקה. כמבוגרים למדנו ״להוריד את החלק הילדי שבנו למחתרת״, לתפקד בעולם ולהראות חזקים, אסופים, רציניים, אחראיים ושולטים. ויתרנו בהדרגה, מי יותר ומי פחות, על הקשר עם אותו חלק ילדי יחד עם זאת איבדנו את הקשר המתנות היחודיות שלו.